הסתיו ביפן הוא לא רק עונה של עלים אדומים ושלג ראשון בפסגות ההרים, אלא גם תקופה של קציר אורז – אירוע מרכזי וחשוב בתרבות היפנית. האורז, הקרוי ביפנית "גוהן", הוא הרבה מעבר למאכל פשוט. למעשה, ביפן המילה גוהן משמשת גם לתיאור ארוחה שלמה, מה שמדגיש את מרכזיותו של האורז בחיים היפניים.
האורז, שנשתל בתחילת הקיץ בשדות מוצפים במים, מגיע כעת לשיא בשדות המוזהבים והנוצצים שמחכים לקוצרים. תהליך השתילה עצמו, שנעשה במים בעומק נמוך, כולל עבודה ידנית מוקפדת שנמשכת חודשים, וכעת מגיע הרגע בו גבעולי האורז נקצרים בקפידה על ידי החקלאים המקומיים. למרות הקדמה, במקומות רבים ביפן, ובעיקר באזורים כפריים והרריים, הקציר עדיין נעשה ידנית. החקלאים קוצרים כל גבעול בקפידה, קושרים אותם לאלומות ומניחים לייבוש בשמש.
עבורי ולילד שלי, כל סתיו מסמל את הזמן לחזור לשדות האורז ולעזור לחקלאים המקומיים באזור טוקיו. זהו לא רק זמן של עבודה פיזית קשה, אלא גם הזדמנות להרגיש את הקשר העמוק בין האדם לאדמה, לחוות את המסורת היפנית דרך הידיים, ולהבין את המשמעות הרבה של עונת הקציר.
כשאתם מתכננים את הטיול שלכם ליפן בעונה זו, אני תמיד אמליץ לבצע גיחה קצרה לשדות אורז קרובים - חוויה מומלצת.
ביפן קיימים סוגי אורז שונים, כשכל אחד מהם מאופיין בטעם ובמרקם ייחודיים. למשל, אורז הקושיהיקארי, הנפוץ והאהוב, ידוע במרקמו הדביק והטעם המיוחד שלו, שמתאים לכל סוגי המאכלים. אורז אקיטקומאצ'י, שמזוהה בטעם עדין יותר, הוא אחד הסוגים היוקרתיים שמשתמשים בו לארוחות חגיגיות. לכל מחוז יש את הזנים המיוחדים לו, המושפעים מהאקלים ומהאדמה המקומית.
מי שמטייל ביפן בתקופת הסתיו יזכה לחוויה קולינרית יוצאת דופן: Shin Kome – האורז הטרי שזה עתה נקצר. האורז הטרי נחשב לייחודי ביותר מבחינת הטעם והריח, והוא מתחיל להופיע בשווקים ובסופרים מיד עם סיום הקציר. רבים ביפן מחפשים במיוחד את השינ קומה, כי הוא טרי ורך יותר מהאורז המיושן, ומציג טעם טבעי עשיר.
אם אתם מגיעים ליפן, אני ממליצה תמיד להתעניין מאיפה מגיע האורז שאוכלים. יש חשיבות לשאול מאיזה מחוז הוא נקטף, מי החקלאי שגידל אותו, ומה רמת השיוף שעבר. שיוף האורז משפיע על המרקם והברק שלו, וממש כמו יין, אפשר לבדוק את איכות האורז לפי קריטריונים כמו דביקות, לעיסות, ברק וקשות. ליפנים יש מסורת קולינרית עשירה שכוללת גם שיטות מסורתיות להכנת האורז, כמו בישול בסיר חרס יפני מסורתי שנקרא דונבה. שיטה זו מעניקה לאורז טעמים עמוקים ומרקם ייחודי, כולל הקרום שנוצר בתחתית, שנחשב למעדן.
אני בעיקר ממליצה לכם ללכת לחנות בשם אקומיה אשר מחזיקה את סוגי האורז הטובים ביפן וגם את כל המסיב ומה שנדרש כדי להכין את האורז הזה. (ובכלל אם אתם בקטע של אורז טוב ביפן דברו איתי לפני שאתם נוסעים).
העיסוק באורז ביפן אינו רק מסורת – הוא גם חלק מההתמודדות העולמית עם משבר המזון. יפן, כמו מדינות רבות, מתמודדת עם קשיים באספקת מזון וחקלאות מקומית הופכת לעניין קריטי. השנה, עונת הקציר מדגישה את הצורך לשמר את החקלאות המקומית ולשמור על הגידולים המקומיים.
כך שבין אם אתם מגיעים ליפן כדי לחוות את התרבות או סתם כדי ליהנות מארוחה טובה, האורז שתאכלו הוא הרבה יותר ממשהו טעים – הוא חלק מהותי מהמורשת היפנית ומחיבור עמוק לאדמה ולחקלאים שמגדלים אותו.
Comments